האם היית מוכן לרצוח אדם חף מפשע בכדי להציל אלפים
#1
נכתב ב- 31/01/2008, 02:24
ומה הייתה החלטתך אילו אותו אדם היה בן 90 שנה?
החיים הם דבר יקר ערך, וכל החלטה חייבת לשקף את ערכם האינסופי.
על פי ההנחה הנ"ל רציחתו של אדם אחד תביא להצלתם של מליוני אנשים ממחלת הסרטן.
מצד שני, אי רציחתו של אדם זה תציל רק את חייו, חיים של אדם בן 90 שנה, שכבר עבר את השנים המשמעותיות ביותר אך תגרום למותם של מיליונים!
אם אנו באמת מעריכים את חשיבות החיים, נראה שחיים של מיליונים עדיפים.
אך האם תהא זו החלטה המתקבלת על הדעת?
ובכן, למרות ובמקרה זה אנו יכולים להציל מליוני בני-אדם על ידי הריגתו של אדם אחד, האינטואיציה שלנו אומרת לנו שאין הדבר כך.
אסור לרצוח אדם חף מפשע בן 90 שנה, גם אם יובטח לנו שהדבר יביא לגילוי התרופה למחלת הסרטן, וכתוצאה מכך להצלתם של מיליונים.
האם תוכלו להסביר מדוע?
למרבה הצער, הדילמה הזו איננה רק תיאורטית. בספר "שואה והלכה" ניגש אחד מהאסירים היהודיים שישב במחנה הריכוז אל רב, ושאל אותו את השאלה הבאה:
"הנאצים כלאו 100 ילדים, ובכוונתם לרצוח אותם מחר בבוקר!!!.
הבן שלי נמצא ביניהם.
אני יכול לשחד את השומרים כדי שישחררו את בני, אך אם אעשה זאת, הנאצים יחטפו ילד של מישהו אחר, כתחליף לבן שלי.
רבי, האם מותר לי לשחד את השומרים בכדי שישחררו את בני?"
מה הייתם עונים ומדוע ?
המשך יבוא
#2
נכתב ב- 31/01/2008, 10:54
בראשונה מדובר על הקרבת אדם אחד למען מליונים,
ובשניה מדובר על אחד תמורת אחד.
אני הייתי הורג את האדם בן ה 90, הקרבה אחת קטנה תשנה את ההיסטוריה כולה, אנשים עשו הקרבות כבדות יותר בעבר.
ולאסיר, לא הייתי עונה לו, שיילך עם האינטואיציה האבהית שלו ויעשה מה בראש שלו.
Peter: "Well, I took our baby to the gym, and the gentle man there advised me to put him on Steroids." S
Lois: "And you listened to him?!" S
Peter: "Yeah, I believe everything everyone tells me anywhere." S
(family guy, 713)
#4
נכתב ב- 31/01/2008, 13:19
#5
נכתב ב- 31/01/2008, 16:16
ואולי העניין הוא אחד , א. למי הזכות לקחת חיים ? למי שנתן אותם . לא?2 שאלות שונות לגמרי.
בראשונה מדובר על הקרבת אדם אחד למען מליונים,
ובשניה מדובר על אחד תמורת אחד.
אני הייתי הורג את האדם בן ה 90, הקרבה אחת קטנה תשנה את ההיסטוריה כולה, אנשים עשו הקרבות כבדות יותר בעבר.
ולאסיר, לא הייתי עונה לו, שיילך עם האינטואיציה האבהית שלו ויעשה מה בראש שלו.
ב. מי יודע את ערך החיים ? מהו מחיר חיים ?
מי קובע שערך חיי אדם א' חשובים מערך חיי אדם ב' ?
ולגבי הקרבת חיי אדם , מי נתן לך את הזכות הזו לוותר על חיי הזולת ?
ואם תאמר שחיי רבים עדיפים מכיוון שהם הרבה ביחס לאחד , אני אשאל אותך שאלה : נניח שגלעד שליט ישאר בשבי או ימות בכדי ש1000 מחבלים שירצחו כל אחד מהם לפחות אדם אחד ,ירקבו כאן בכלא . היית מסכים ?
מה אמא שלו היתה אומרת ?
היא בוודאי לא היתה מסכימה . נכון ?
נו אז סימן שאין הסכמה בין כולם לסברה שלך .
ולצורך השאלה המוסרית יש להגיע לסברה שתהיה מקובלת על פני כולם . בלי מחלוקת .
#6
נכתב ב- 31/01/2008, 20:05
הדוגמה שנתת על געלד שליט לא קשורה בכלל.ואולי העניין הוא אחד , א. למי הזכות לקחת חיים ? למי שנתן אותם . לא?2 שאלות שונות לגמרי.
בראשונה מדובר על הקרבת אדם אחד למען מליונים,
ובשניה מדובר על אחד תמורת אחד.
אני הייתי הורג את האדם בן ה 90, הקרבה אחת קטנה תשנה את ההיסטוריה כולה, אנשים עשו הקרבות כבדות יותר בעבר.
ולאסיר, לא הייתי עונה לו, שיילך עם האינטואיציה האבהית שלו ויעשה מה בראש שלו.
ב. מי יודע את ערך החיים ? מהו מחיר חיים ?
מי קובע שערך חיי אדם א' חשובים מערך חיי אדם ב' ?
ולגבי הקרבת חיי אדם , מי נתן לך את הזכות הזו לוותר על חיי הזולת ?
ואם תאמר שחיי רבים עדיפים מכיוון שהם הרבה ביחס לאחד , אני אשאל אותך שאלה : נניח שגלעד שליט ישאר בשבי או ימות בכדי ש1000 מחבלים שירצחו כל אחד מהם לפחות אדם אחד ,ירקבו כאן בכלא . היית מסכים ?
מה אמא שלו היתה אומרת ?
היא בוודאי לא היתה מסכימה . נכון ?
נו אז סימן שאין הסכמה בין כולם לסברה שלך .
ולצורך השאלה המוסרית יש להגיע לסברה שתהיה מקובלת על פני כולם . בלי מחלוקת .
בשאלה הראשונה ששאלת הכוונה היא הריגת חיי אדם תמורת הצלת אלפים. ולכן הייתי הורג את האדם היחיד.
בדוגמה עם גלעד שליט אמרת הריגת חיי אדם תמורת הריגת חיי אלפים. זה שונה מאוד!
#7
נכתב ב- 31/01/2008, 20:56
חיים של אחד מול חיים של כמה .
לא?
אני חושב שהתכוונת למשהו אחר .. אבל למה ניחוש . תפרט קצת יותר .
#8
נכתב ב- 31/01/2008, 21:36
כשאתה מפקיר את גלעד שליט תמורת זה שהמון מחבלים ישארו אצלינו, בסופו של דבר זה שהמצב של שליט חרא וגם המצב של המחבלים שאצלינו חרא. אף אחד לא מרוויח מהמצב הזה.מה ההבדל ?
חיים של אחד מול חיים של כמה .
לא?
אני חושב שהתכוונת למשהו אחר .. אבל למה ניחוש . תפרט קצת יותר .
לעומת זאת, כשאתה הורג מישהו אחד ובכך מציל אלפים אז יש רווח.
ראה את זה ככה:
הם הורגים את גלעד-----------------לא יוצא להם כלום------------------>אנחנו הורגים הרבה מחבלים.
מישהו הורגבן אדם כל שהוא---------מקבלים תרופה לסרטן----------->ובכך ניצלים הרבה אנשים.
#9
נכתב ב- 31/01/2008, 22:04
(עם השואה ברור שזה לא, למדתי על זה)
והעיקרון בשניהם מי אנחנו שנקבע מי חיה ומי ימות?!
#10
נכתב ב- 31/01/2008, 22:45
עכשיו הבנתי את הטעות (אולי לא הבהרתי מספיק ברור את הדוגמא עם שליט )
אם נאמר שיחליטו לוותר על שליט ,ושישאר אצלם או ימות (חלילה ,זה רק בכדי לעורר את האמפטיה ,בתור דוגמא שכולם מכירים,ונורא רוצים שכבר יחזור הביתה )
במקום לשחרר 1000 מחבלים שנאמר( על דרך הוודאות ) וברור הוא שהם יהרגו יהודים אחרים .
הרי אף אחד מבני משפחתו לא יסכים לכך .
גם אם תעביר אותם במכונת זמן לעוד שנה והם יראו שאנשים אחרים מתים כתוצאה מהמעשה הזה של השיחרור .
עדיין הם יעדיפו שבנם ישוחרר היום . נכון ?
אז הנה לך אפשרות שרבים עלולים למות ועדיין זה נראה טיבעי שאדם אחד ינצל בלי שיקול של טובת הכלל .
למתניה -
זה יבין רק מי שיודע ערך של דקת חיים .
איך אתה מסביר את זה לאדם פשוט כמוני , כי גם לי ניראה שטובת הכלל עדיפה .
אני חושב על יותר מכך ...
מי נתן בידינו זכות להחליט עבור אחד בן 90 ,שהגיע זמנו למות בגלל טובת הכלל ?
אולי הוא לא רוצה להתנדב ?!!
מה בכח ? זה סתם רצח .
#11
נכתב ב- 01/02/2008, 16:24
מי שהציע לי תרופה לסרטן תמורת ההריגה.
ולא קוראים לי קטאנוב, קוראים לי קטנוב.
#12
נכתב ב- 03/02/2008, 00:35
, זו באמת שאלה מאוד קשה ..
ותשובתך היא בהחלט סבירה ,ואני לא חושב שהיה לי הכח ותעצומות הנפש לנהוג אחרת .
אבל כמו שהיה אומר הרב שלי : .. גם אם אנחנו לא עומדים ברמה של אמונה וביטחון ,אז לפחות בואו נדבר על אמונה וביטחון .
ובצבא היו אומרים :אם אין בירה..אז בואו לפחות נדבר על בירה ..
המושכל שצריך להדריך אותנו בדיון הזה ,הוא המחשבה על תפקידינו כהורים
אנו מחוייבים לחנך את ילדינו ולשמור על חייהם .
וה' נתן לנו חלק פיזי בהם בכדי שנרגיש שייכות אל הילדים ואחריות . כי אחרת מה הטעם שנלד אותם .
יכל בורא עולם לתת לנו אפשרות לקבל ילדים מהאדמה . נאמר..ע"י צמחיה של ילדים .
אז בעצם לדעתי . באמת אני אחראי על נשמתו של ילדי מצד החיוב .
אבל אני לא יכול לפסוק מוות על מי שהוא אחר ,בכדי להציל את ילדי .
בסיפור מהשואה ,הרב סרב לתת לו תשובה.
הרב סיפר לאחר מעשה (הוא שרד את השואה )
הרי מדובר פה בדיני נפשות !! ואין דנים היום דיני נפשות ,מכיוון שאין בית דין של 71 היום ואין ביהמ"ק קיים ..
והאב..הוא הגיע ןשאל את השאלה מס' פעמים ..אבל הרב רק בכה ולא ענה ..
אינני יכול לענות לך על שאלה זו . אסור לי .
מתוך שתיקתו של הרב, הסיק האב מהי תשובתו: אסור היה לו לשחרר את בנו על חשבון חייו של אדם אחר.
בגמרא ישנו דיון על מקרה קשה מסוג זה, ונאמר שם: "איך אתה יודע שהדם שלך אדום יותר? אולי הדם של חברך אדום יותר?".
רש"י מסביר בפירושו לתלמוד: "מי יודע אם הדם שלך יקר וחביב יותר בעיני הקב"ה, מאשר דמו של אדם אחר?".
כיצד יכול אדם לשקול את ערך חייו של אדם אחד מול ערך חייו של אחר?
כיצד ניתן לדעת מי מהשניים יקר יותר?
הרי כל אדם הוא עולם ומלואו.
אמנם .
כל זה הגיוני מאד כאשר דנים בחיי אדם אחד מול חיי אדם אחר.
אך כיצד אנחנו מצליחים להצדיק את הצלת חייו של אדם אחד על חשבון חייהם של מליוני אנשים אחרים?
האם לא נוכל לומר בבטחה שבעיני הקב"ה עדיפים חייהם של מיליונים על חייו של אדם אחד?
הדבר שעומד בבסיס נושא זה הוא האופן בו אדם מודד את ערכם של החיים.
#13
נכתב ב- 03/02/2008, 23:49
הקרבה של אדם אחד, לא משנה לי מה ערך החיים שלו... אם היא תציל מליונים אנשים, היא שווה את זה.
במיוחד אחד בן 90.
לא משנה לי איזה דם חביב יותר על אלוהים, שים את אלוהים בצד, אני חושב על מליוני היהודים שינצלו כתוצאה ממוות של אדם אחד שבמילא קרוב למותו.
Peter: "Well, I took our baby to the gym, and the gentle man there advised me to put him on Steroids." S
Lois: "And you listened to him?!" S
Peter: "Yeah, I believe everything everyone tells me anywhere." S
(family guy, 713)
#14
נכתב ב- 05/02/2008, 01:35
אני לא יודע בן כמה כבודו . אבל אם יש לך ילד קטן בן 3
בן שלך ,אהוב עליך . שרק עכשיו מתחיל ללכת ושערותיו מתבדרות ברוח (זה סתם בשביל האווירה או קיי?)
האם היית מוכן להחזיק ביד סכין או אקדח ולהרוג אותו בכדי להציל 100 אנשים שחולים במחלה הנוראה הזו ?
אני לא הייתי עושה את זה . ואבא שיאמר שכן ,צריך טיפול פסיכיאטרי דחוף .
ולמה אני משנה קצת את המשל עם הבן 90 ?
זה משום שאני לא רואה שיקול וניתוח ,למה חשובים כמות של אנשים מול אדם אחד ?
מחר אני אתן בלנ"ד ההסבר נוסף לדילמא
ולמה זה חשוב להתדיין בזה היום .
הנושא הנ"ל הוא נוגע לכל פרט מאיתנו להבין ולהשכיל ,מה הוא ערך החיים בעינינו ?
וכיצד זה מעודד כל אחד מאיתנו ,לא להרגיש "לא יוצלח" בחיים . לכל אדם יש ערך פנימי עצום .
אבל מה המודד לערך גבוה , ומה המודד לערך נמוך ?
#15
נכתב ב- 05/02/2008, 02:00
השאלה שהיית צריך לשאול היא: האם זר היה מוכן להקריב את הילד שלך כדי להציל מליונים. התשובה, ככל הנראה, הייתה "כן". זה לא עניין של מי הדם אדום יותר, כי אתה לא בוחר כאן בין אדם ולאדם אחר. מדובר פה על טובת האנושות, לעומת טובתו של אדם אחד ויחיד. ברור שאדם באמונתו יחיה, ואני רואה מאיפה אתה בא, זה בדיוק השוני בין אדם מאמין לאדם פחות מאמין. מבחינתי לפחות, ערך חייהם של כ"כ הרבה אנשים בהחלט גבוה מערך חייו של אדם אחד.
#16
נכתב ב- 05/02/2008, 02:30
אין לו מושג מערך החיים .
לגביו ל"חיות ",פירושו - להעביר את הזמן עד הסוף .
ואם אפשר בסבבה ? מה טוב .
אין הוא נזקק לתשובה . מכיוון שהוא חושב - כמות זמן חיים מול כמות זמן חיים .
אבל מכיוון שגם הלא מאמין מבין שאין הוא הבורא של עצמו , יש מקום לשאול - בהנחה ש..
הרי כל אחד (מהלא מאמינים ) מעדיף לחשוב שיש המשך , אולי כך יזכה גם הלא מאמין לגמול ושכר וחוויות שימשיכו ,הלא כן?
ישאל את עצמו הלא מאמין - מה הוא עושה עם ההיגיון של עצמו ?
מתעלם ממנו - בעבור נוחיות זמנית ?
קיימת באדם ידיעה סובייקטיבית בדבר הימצאות כוח עליון; זוהי ודאות פנימית החשה ומרגישה בקיומה של הנהגה עליונה.
הכרה זו יצוקה באדם משחר ילדותו; כשם שטבועה בו ההכרה הוודאית בקיומו שלו, כשם שאין הקיום והידיעה על אודותיו מותנים ואינם צריכים כל הוכחה, כך גם יודע האדם בפשטות ובוודאות שאין עליה ערעור והרהור, שיש לו תודעה חושבת ומרגישה, הלא היא הנשמה.
ההכרה האנושית בדבר כוח עליון אינה שונה מהכרת הקיום הפיזי של הפרט.
דרגה זו, שאין לה הוכחה, היא הדרגה הגבוהה ביותר של ידיעה.
להלן מס' ציטוטים שיעזרו לי להבהיר :
פרופסור אלברט איינשטיין
''אינני מאמין שאלוקים משחק בקוביה עם העולם.''
''ספק גדול אם יימצא איש מדע מעמיק שאין דתיות מופלאה במינה מסגולות נפשו
. דתיות- השתוממות נפעמת על ההרמוניה שבסדרי בראשית, המגלה תבונה כזו שכל חכמה ובינה שבמחשבת אדם ועצתו אינן כנגדו אלא הבהוב עמום הבטל ומבוטל.
לעולם יש בורא.
ולא מובן לי כלל כיצד יצור אנושי כל כך אפסי יכול בכלל להבין משהו על עולמו של הבורא!''
ז'אן פול סארטר (פילוסוף)
''אלוקים הוא אנחה שאינה ניתנת לביטוי, השתולה במעמקי הנשמה.''
יוהן וולפגנג פון גתה ''בלב כל אחד מאתנו מצוי רגש האומר שיש יד בוראת, מכוונת ומנהיגה בטבע.''
פרופ' אלברט איינשטיין''החוויה היפה ביותר שאנו יכולים לראות היא המסתורין, זהו המקום לאמנות ולמדע אמיתיים. אדם, אשר חוויה זו זרה לו ואשר אינו מסוגל להתפעל ולעמוד בהתלהבות וביראה, חשוב כמת! עיניו עצומות! לדעת כי מה שאיננו ניתן להשגה על ידינו באמת קיים, ומגלה עצמו בחכמה העילאית והיופי הקורן ביותר, אשר אמצעינו הדלים מסוגלים לקלוט רק בצורות הפרימיטיביות ביותר, ידיעה זו, הרגשה זו, היא במרכז הדתיות האמיתית.''
(COE JE VOIS LE MONDE, עמ' 211-210)
רנה דקארט, הפילוסוף הצרפתי
הוכיח את קיומו של האלוקים על דרך השלילה. הוא הפריך את המשפט ''אלוקים לא נמצא'' וקבע כי אפשר להוכיח את קיומו של הא-ל גם בדרך החיוב: לדעת אותו באמצעות הנפש, לחוש אותו בעזרת הרגש, להבינו בדרך הניסיון המעשי ולאמתו על ידי השכל. דקארט טען כי מעצם העובדה שבאדם טבוע מושג של ''הא-ל המושלם'', נובעת המסקנה כי א-ל זה קיים. לולי היה אלוקים בנמצא, לא היו הרגש והמושג האמורים באפשר.
וזה רק על קצה המזלג מהגיגי גדולי המדענים בהיסטוריה .
הם אינם רבנים ולא חשודים כחרדים .
הם פשוט אנשים חושבים . שאוהבים לחשוב מבלי לפחד "מה יגידו עליהם "
ושלא תחשוב חלילה שעל זה מתבססת היהדות באמונתה .
היהדות מקורה ביציאת מצרים ובמתן התורה לעיני כל - שם נתגלה ה' לכולם ברמה נבואית .
לא אנושית בכלל .
כאילו פתח ה' את כל הרקיעים והוכיח לכל היהודים שם בצורה הברורה והחזקה ביותר
שה' הוא מלך על הארץ ומלכותו בכל מושלת .
ולכן מאז ועד היום שומרים אנחנו על המסורת באדיקות עצומה .
ומעבירים את התורה מאיש לבנו עד עולם .
בברכה .
#17
נכתב ב- 31/03/2008, 20:55
דוגמה: יש לך אפשרות להציל יהודי או גוי, אתה לא מכיר אף אחד מהם, את מי תציל?
#18
נכתב ב- 06/04/2008, 09:46
היה קל לחלק מאיתנו "להרוג" אדם אם היה פושע אלים כגון אנס, פדופיל, מתעלל בבעלי חיים וכו'...
להקריב חיי אדם בשביל להציל אחר, תמיד יש משהו שניתן למנוע הקרבה מסוג זה, זה על ידי תכנון התקפה
אסטרטגי מוצק וחזק נגד אותם גורמים באשר הם.
לכולנו לפעמים בעיקר בעת שמיעת החדשות יש חשק להרוג אדם כזה ואחר בגלל התנהגותו לחברה, שוב לפי הסיבות למעלה
אז בלי מחשבה מוסרית היתי אומרת אני הראשונה בתור לפעמים מגיעים מים עד נפש מלשמוע כל יום ויום ויום התעללות בילדים,
בבעלי חיים. לא מדברת על "עונש" כי מי אני שאקח את חוק אלוהים לידי אך מי אמר שבזמן שלנו אסור? הרי אחרים- השוטרים לא עושים
את עבודתם ומשמינים בצורה חולנית שלרדוף אחר חשוד אינם מסוגלים ומוציאים את תיסכולם בעת שאדם אחר תופס את החשוד ו/או
את מי שמצלם את האירוע הזה.
חלק מכאן אולי ראה את "KILL POINT" אם איני טועה בשם ולכן "קל" יותר לדבר כאשר מדברים על הקרבה. אך באותה נשימה אם נלך
לסדרה K VILE ושום אם איני טועה בשם, שם דובר על שוטר שהיה צריך לבחור בין שני אנשים אשר עמדו על הגג הרעוע, השוטר שעשה
את ביחרתו היה צריך לחיות עם בחירה שגויה שכן זה שהוא הציל היה פושע וחזר לחיי הפשע.
אז מי מבטיח לנו שההקרבה של האחד הינה "מבורכת" מי אמר שהחיים שלו לא שווים מול האחר?!? לכן איני ממהרת לומר היתי רוצחת
אדם בשביל להציל אחרים, מי שרוצה לרצוח אולי הוא הראוי להקריב את חייו?!?
1 משתמשים קוראים נושא זה
0 משתמשים, 1 אורחים, 0 משתמשים אנונימיים