מצטער אם אני חריף מדיי או אם אפגע במישהו, אבל הרבה פה מאלה שלא בעד גיוס חובה פשוט מנסים לתרץ את חוסר הגיוס בכל מני דברים מפגרים כמו "להתגייס מכל הלב", "לא מסוגלים נפשית להתמודד", "תפקיד משמעותי", "שלילת חירות", "צבא מקצועי עדיף, איכותי יותר" וכו' וכו' וכו'....
תעשו לי טובה, דיי חבר'ה, על מי אתם מנסים לעבוד? על כמה אנשים באינטרנט? .... תגידו: "לא בזין שלי לעשות צבא, מעדיף לנצל את הזמן הזה בשביל לקדם את עצמי" ואל תבלבלו לנו את המוח בכל מני סיבות כאלו ואחרות. תהיו כנים, חלאס עם ההתייפיפות המגוחכת הזאת.
אז אני גם אפתח קצת ואספר על עצמי:
אני לפני הצבא הייתי בן אדם דיי שקט (אפילו מאוד) הייתי בדכאון עקב "אהבה נכזבת" ברמה של בקושי מדבר וגם שכן אז בצורה שקטה כזאת וביישנית, היו לי בעיות בטחון עצמי מאוד גדולות וסה"כ הייתי בדכאון במשך איזה שנה ומשהו לפני הגיוס. אני לא רציתי להתגייס בכלל ופחדתי לצאת מהבית הבטוח והארבע קירות שלי שהייתי חוזר אליהם מהבית ספר, ניסיתי ללכת לרופא בשביל להוריד פרופיל וכאלה, אתם יודעים מה שכל מי שלא רוצה להתגייס עושה, ההורים כמובן תמכו ורצו פשוט שיהיה מה שטוב לי כי הם ידעו על מצבי, אז קיבלתי צו גיוס לחודש אחרי סוף הבית ספר. קיבלתי שיריון - קרבי? אני? לוחם? טנקים? מה כל זה ולי? אני בכלל מפחד ללכת למישהו בכיתה לבקש ממנו עט. אז ממש לא רציתי להתגייס, בכל אופן, לקראת הגיוס התחלתי לקרוא קצת באינטרנט על טנקים וראיתי כמה סרטונים, מפה לשם, לא יודע מה עבר לי בראש פשוט אמרתי, יאללה נראה מגניב ממש כל הקטע הזה עם הטנקים, שהתגייסתי זה היה בדיוק בזמן לבנון השנייה, ואח שלי היה בצבא לקראת הסוף (וחתם קבע עקב המלחמה), בגלל שהוא מכיר אותי אז הוא בא ללוות אותי בבקו"ם (ממש בפנים), לא אמרתי מקודם, אבל יש לי אסטמה ועברתי 5 ניתוחים באוזניים עקב בעיה מולדת, במהלך ההתחיילות הרופאים רצו להוריד לי פרופיל בגלל הבעיות שהיו לי ושלחו אותי לועדה רפואית....נשארתי בבקו"ם 3 ימים, להתקלח עם עוד אנשים במקלחת? לישון בשק שינה? לעמוד על הרגליים כל היום? חדר אוכל? נשמע לי זוועה כל הסיפור. בכל אופן בוועדה הרפואית אמרתי להם ש: "בבקשה אל תורידו לי פרופיל אני רוצה להתגייס לקרבי" ואחרי יום עליתי לאוטובוס לבסיס בדרום של שיריון (סיירים בתקופתו, למי שמכיר).
אני יכול להמשיך ולחפור על הקשיים שעברתי במסעות, האנשים, הפתיחות.....אבל בקצרה ממש:
אני - כן זוכרים? זה שפחד ללכת למישהו בכיתה לבקש עט, זה שהיה בדכאון, כן אני - מפקד טנק, סמל מחלקה, מעביר הרצאות מול פלוגה שלמה של 50 אנשים, מפקד אישי של 8 אנשים, מפקד מצטיין, אחראי על טנק, נשק, ציוד, מחלקה שלמה, וגם עשיתי קבע עוד שנה - מלמד צבא זר על טנקים. אז מה אתם כל אותם האנשים האחרים שונים ממני? מה אני מיוחד? לא! ממש לא! אז חלאס להתבכיין.....
לא יכול להיות שיש מישהו שלא יכול לעשות שום תפקיד בצבא, והוא לא חיייב להיות משמעותי, אף אחד לא מצפה ממכם להיות הרמטכ"ל או אפילו לוחם, אבל לקפל מצנחים, להיות טבח, להיות שק"מיסק, זה משהו שמישהו צריך לעשות, למה לא אתם? אם כל כך קשה משהו אחר, תמיד יש משהו שאפשר לעשות. ואם הצבא לא מסתדר אז שירות לאומי, ללכת להתנדב איפשהו 3 שנים, זה לא מעניין אותי אם חושב שאתה יכול לקדם את עצמך וללכת ללמוד בזמן הזה, גם אני יכולתי, אבל כמוני וכמו הרבה אחרים,שירתנו את המדינה מסריחה הזאת (בעיקר בשביל המשפחה מבחינתי), אז תתן 3 שנים איפשהו, לא משנה איפה.
הצבא צריך להישאר חובה בגלל אנשים כמוני, כי אם הוא לא היה חובה לא הייתי מתגייס בחיים, ואני בטוח שלפחות 70-60 אחוז מהאנשים הם כמוני, ויהיה מחסור עצום בלוחמים. אנחנו לא מדינה שיכולה להרשות לעצמה את זה, אל תשווה אותנו למדינות אחרות, כי לנו אין את הפריווילגיה הזאת, למי שלא יודע, גם בנורווגיה יש גיוס חובה. אצלהם יש ואצלנו לא? נראה לכם הגיוני?
מה שכן צריך לעשות זה לתת יותר אופציות להתנדבות בשירות לאומי ולהעיף את כל מי שלא עושה כלום בצבא וסתם מבזבז את הכסף של המדינה (או יותר נכון - שלנו).
דעתי גם שצריך או לתת זכויות משמעותית יותר טובות לכאלה ששירתו את המדינה (בכל תפקיד, לאו דווקא לוחם) והרבה פחות לכאלה שלא. דוגמת החרדים, לא מדבר על כאלה עם בעיות רפאויות כאלו ואחרות, רוצה ללמוד תורה? יאללה גבר! לך על זה, אבל עזרה בבית לא תקבל, עזרה עם הילדים לך חפש את החברים שלך. ולעשות את זה בצורה כזאת שזה יהיה מורגש, הטבות בלימודים וכאלו וכאלו.
ודבר אחרון לגביי בעיות רפואיות כאלו ואחרות: אם אתה באמת באמת מרגישים שאתם לא יכולים לעשות משהו, ואני מדבר על משהו ברמה של זה יפגע בכם פיזית בעתיד, פשוט אל תעשו את זה ותהיו מוכנים ללכת לכלא בשביל זה. לא שווה לאבד את הרגליים והידיים (או החיים) בשביל איזה מפקד מטומטם, אם תהיו כנים עם עצמכם ועם המפקד אז יאמינו לכם, כי הם יודעים שבשאר הזמן אתם נותנים 100 אחוז. ככה היה גם לי, בגלל שידעו אני נותן הכל, אז אם אני אומר שאני לא מסוגל, אז אני באמת לא מסוגל ואף פעם לא עשו לי בעיות שנפצעתי או הייתי חולה.
מצטער על החפירה 