אני אתחיל...
כרגע אני קוראת את הספר "הריקוד של סוניה" מאת ויקטוריה היסלופ
(אתם בטח מכירים אותה מ"האי של סופייה").
440 עמודים. תרגמה: שרון פרמינגר.
קשה לי להגיד שאני רק רוצה לקרוא אותו כל הזמן.
בדומה ל"אי של סופייה", ואני יודעת שאני במיעוט בעניין הזה,
הסיפור טוב, לפעמים אפילו קצת סוחף - אבל לא יותר מדי, והכתיבה על הפנים.
אישית אני שונאת תיאורים, ופה יש לא מעט כאלה.
נוסף על כך, אני לא כל כך אוהבת להעביר ביקורת רעה על סופרים, אבל היא לא התברכה בכישרון כתיבה יוצא מן הכלל,
וחבל, כי הרעיונות שלה באמת טובים.
בניגוד לסופייה, כאן הסיפור העיקרי התחיל בשלב די מאוחר ולדעתי זה מייגע.
אבל שוב, אני במיעוט בעניין הסופרת הזאת, אז אולי אתם כן תאהבו!

מחכה לשמוע מה אתם קוראים,
אור
