מזל טוב על הפורום החדש!
נקווה שיתמלא בתולעי ספרים חנוניות כמונו
אני אלמוג, בת 17,
וגם אני זוכרת את עצמי יושבת מול ספר עד שעות מאוחרות בגיל מוקדם,
ותמיד מבקשת מהספרנית בביה"ס היסודי "משהו ברמה גבוהה, שיהיה מעניין".
אני מאוד אוהבת להסחף לתוך איזה רומן, או מותחן טוב.
ספרים שאהבתי: סדרת פרחים בעליית הגג, ספרים מדהימים שמאוד אהבתי ונהניתי לקרוא.
ספרי מתח טובים, כמו למשל ספריו של הרלן קובן, אחות קטנה, משוואה עם נעלם, וקניתי גם את משחק השעות של דיוויד באלדאצ'י אבל עדיין לא הגעתי אליו,
זכרונותיה של גיישה ספר מצויין, אם יש גן עדן, צלה של הרוח, את 100 חורפים ושבועת רחל של מיכל שלו גם אהבתי, בקיצור,
אני לא בררנית מדי בספרים שלי.
ספרים שלא אהבתי? הספר שבדיוק סיימתי, "לדעת אישה" של עמוס עוז, דודה שלי נתנה לי כמה ספרים ישנים (יחד עם סדרת פרחים בעליית הגג המדהימה) והוא ביניהם, ספר מוזר, יותר כמו מקבץ זכרונות של אדם.
וגם אני, כמו אור (אם אני לא טועה בשם) לא התלהבתי כל כך מ"האי של סופייה", ספר חמוד, אבל לא מדהים כמו שתארו לי אנשים.
גם את המושבע האחרון, של ג'ון גרישם, היה לי קשה לסיים, הספר ברובו לא זורם וחסר אקשן.
יש לי בעיה, אם אני מתחילה ספר, אני חייבת לסיים אותו, וככה יצא שהקריאה של המושבע האחרון הייתה ממושכת נמרחת ומעייפת.
אין לי ממש סופרים אהובים, למעט אולי הרלן קובן שאני מתמידה בקריאת ספריו, ובכללי לא אכפת לי מי הסופר כל עוד הספר טוב,
אני שומעת המלצות, קוראת תקציר, ואם מוצא חן בעיני, אני קוראת.
אני אוהבת את רוב, אם לא כל סוגי הז'אנרים, בעיניי ספר טוב הוא ספר טוב, בלי קשר לנושא או לז'אנר אליו הוא משתייך.
לא יצא לי עדיין לקרוא ספר באנגלית, אבל אני מאמינה שאני מסוגלת, ולאחר קריאת כל הספרים של קובן שתורגמו, אני אקנה\אשאיל אחד באנגלית, ונראה איך יהיה.