רגע, ויגלו אח"כ ששכבתי איתה אחרי המוות?
לא יגלו. אף אחד לא יידע.
נכתב ב- 11/04/2010, 14:38
רגע, ויגלו אח"כ ששכבתי איתה אחרי המוות?
נכתב ב- 11/04/2010, 14:38
נכתב ב- 11/04/2010, 14:38
נכתב ב- 11/04/2010, 14:39
נכתב ב- 11/04/2010, 14:42
נכתב ב- 11/04/2010, 14:43
נכתב ב- 11/04/2010, 14:49
צודק, טעות שלי. יש לי רק 15 אקסיות דוגמניות, אין לי זכות דיבור.doc, אתה מגעיל אותי, שתדע לך.
מדובר בבר רפאלי. אף אחד לא יידע דבר. גאד דמאט, כאילו יש לך 20 חברות דוגמניות.
נכתב ב- 11/04/2010, 14:51
נכתב ב- 11/04/2010, 15:18
נכתב ב- 11/04/2010, 15:20
נכתב ב- 11/04/2010, 15:21
נכתב ב- 11/04/2010, 15:30
נכתב ב- 11/04/2010, 15:32
נכתב ב- 11/04/2010, 15:41
נכתב ב- 11/04/2010, 15:42
נכתב ב- 11/04/2010, 15:44
חשבתי לרגע על התגובה שלך ולדעתי אתה צודקלוציפר למה ערכת את ההודעה לך?
נכתב ב- 11/04/2010, 16:22
Google Is Your Friend
All Smart People Use Google
It Appears That You Are Not One Of Them
נכתב ב- 11/04/2010, 16:46
נכתב ב- 11/04/2010, 16:50
וואו איזו איכות, אחלה מצלמה.
היום היה לי איזו הצגה של אישה זקנה שנפטרה לפני שנתיים ומשוחקת על ידי איזה שחקן (הומו) והוא סיפר שמכיתה ג' שבו הביאו ניצולת שואה לכיתה הוא התעניין בכל הקטע והוא היה כל כך מכור לזה שבתיכון הוא הלך למלא ניצולי שואה (בעיקר זקנות כי הן היחידות שהרשו לו לתשאל אותן) ועד לפני איזה כמה שנים הוא גילה ניצולת שואה נוספת שהייתה ממש חברה שלו, היא סיפרה לו על הכל והוא פשוט הקשיב והכל. קיצר בגלל הצבא והכל הקשר בינו לבינה דעך, הוא למד משחק והכל וביקש אפילו מהמורה שלו בבית הספר (לא ממש זוכר את רצף האירועים, הוא ממש חפר חח) להציג את הסיפור שלה באולם ספורט במקביל לטקס השואה והוא בעצם מציג את עצמו כניצולת שואה עצמה וממש לפי כל ההתנהגות שזה מרשים, היו מסביבי מלא ילדים מציקים אז לא ממש הצלחתי לעקוב וגם המבטא הרוסי קצת "עיקם" את המילים, אבל הצלחתי להקשיב לסיפור וזה היה ממש עצוב ומרשים, היה קטע אחד שבו אישה אחרת שהייתה עם הניצולה במחנה ההשמדה אושוויץ שילדה תינוק בשואה בעצמה בלבד ובסופו של דבר התינוק בקושי יכל לשרוד וכאב לו אז לא זוכר באיזו נקודה הציעו לה להזריק לתינוק מורפיום בשביל שלא יסבול, והיא עשתה את זה מפחד וזה אחד הקטעים המרגשים של הסיפור שלה. בכל אופן השחקן הזה היה ממש מרשים. הוא סיפר שגם בגלל שהוא היה קרוב לשואה והכל אז במסע לפולין הוא ממש התרגש וביום הראשון למסע שזה היה גם יום הולדת ה-16 שלו הוא לא יכל לרדת לבירקנאו, הוא ממש הרשים אותי בקטע הזה. ולגבי ההצגה הוא סיפר לי שאת ההצגה הראשונה שלו הוא עשה בתיאטרון קטן כזה והתיאטרון עצמו היה ממש מעוצב כמו הסלון של ניצולת השואה ובמקרה הבת של הניצולה צפתה בהצגה והיא חשבה שזה סתם נראה כמו הסלון של אמא שלה עד שהיא הבינה שהוא מספר על אמא שלה ואחרי ההצגה היא הלכה לחדר של השחקן והיא גילתה לו שהיא הבת שלו והוא שאל אותה מה באמת עם אימה והיא אמרה לו שהיא נפטרה לפני שנתיים וככה הוא גילה שהיא נפטרה. קיצר היה הרצאה\הצגה טובה ומרגשת.
נכתב ב- 11/04/2010, 16:57
0 משתמשים, 1 אורחים, 0 משתמשים אנונימיים