אני מאמין שהדור שלנו (משני הצדדים) אבוד... שלום, שקט ורגיעה אמיתיים יגיעו, במידה ויגיעו בכלל, רק בדורות הבאים. אותם הילדים עליהם אנו מדברים.
ואני לא אומר "להמנע מפעולה מהחשש שזה יגרום להם לשנוא אותנו יותר". זו ממש לא כוונתי. אני פשוט מציג נקודת מבט שמנסה להסביר מדוע הרג ילדים "על הדרך" בניסיון לפגוע במחבלים אינו טיעון שעובר. שהרי אם יצרנו מחבלים חדשים/עתידיים, כנראה שלא הגענו למטרה המתבקשת.
יש כל כך הרבה דרכים להמנע מפגיעה בחפים מפשע ואנחנו צריכים לשאוף ללכת בכל אחת ואחת מהן. להיות טובים יותר. מוסריים יותר.
אני יודע מהי המציאות בשטח. שירתתי בעזה כחייל ומפקד חי"רניק קרבי כל השירות שלי. גם במילואים (כבר כמה שנים) אני לוחם. מכיר את האתגרים. אני יודע שהרבה פעמים בעזה יורים מתוך גני ילדים או מסגדים רק בגלל שהם מנסים לעורר פרובוקצייה. הרבה פעמים יש דרכים לבצע פעולות כירוגיות ומדוייקות יותר. לא חייבים להבליג.
כל המרחם על אכזרים סופו שיתאכזר על רחמנים
אתה רואה את הגישה שלי כרחמנות על מחבלים. אני רואה אותה כרחמנות על ילדים. זה בדיוק ההבדל.