7997 תגובות לנושא זה

[CLIPSE]

פיייייייייייייייייייייייייייייייי, איך אני מקנא בך

[CLIPSE]

Arrival - המפגש:

http://www.imdb.com/title/tt2543164/

 

לפני הכל, מי שמכיר אותי יודע שאני חולה על מדע בדיוני, ועל סרטי חלל וחוצנים בכלל, ככה שאני מאוד אוהב את הז'אנר.

באתי לסרט הזה בלי לדעת עליו הרבה, רק שקיבל ביקורות טובות, אפילו מי ביים אותו לא ידעתי, רק בסוף הסרט זה קרה, ואני מודה, דפקתי קללה.

 

העלילה של הסרט מתחילה פחות או יותר כמו כל סרט פלישה, החייזרים באים, כאוס מוחלט, אנשים מבולבלים, ויאדה יאדה, הכי קיטש.

בני האדם כמובן לא מבינים מה הם רוצים מהם, אז מוצאים מומחית שפות שתעזור להם לדובב אותם, כי וואלה, מלחיץ, בכל זאת, חייזרים (או יותר נכון תמנונים) עם חלליות מגניבות נחתו!

 

וככה כל הסרט מתנהל לו, ואת האמת, דיי השתעממתי, תסריט כתוב רע, לא מעניין, וגם חסר היגיון ופואנטה.

אין לי מושג למה נשארתי עד הסוף, אולי בשביל לכתוב את הביקורת הזאת, אל תאמינו לציונים שלו, זאת רמאות imdb קלאסית.

 

בסוף, כשראיתי מי ביים את זה, לא פלא שנתתי קללה עסיסית.

אני שונא את הבמאי הזין הזה, לא אהבתי שום סרט שלו, ואני מצטער שלא ידעתי על זה לפני, במאי פלצן ואוברייטד, לך כוסאמק! חח :-)

[Dolevv]

חחחחחחחחחחחחחחחחחחח ימלך. אני לא חושב שאהבתי אותך כמו שאני אוהב אותך עכשיו. הייתי לבד פה בביקורת על הסרט הזה. אנשים נשאבו אוטומטית כאילו זה ספרות זולה. 

 

סרט פלצני מבמאי דוחה. לא רואה איך אפשר לאהוב את החרא הזה. 

[אבי ד]

קליפס, אני דווקא מאמין לך שאתה אוהב מד"ב עם חייזרים וכו' (ונראה לי שהנציג הבולט של הסוג הזה שאתה חובב הוא Independence Day), אלא שלא נראה לי שאתה ממש חובב את הקטע של "ובכלל".

 

וחבל שלא בררת מראש על הסרט, כי הוא ממש לא בכיוון של הסרט עם וויל סמית! כי "הבכלל" של המד"ב הזה הוא מהסוג שגורם לך לחשוב, יש בו מעט מאד אקשן (אם בכלל), אבל הוא מציב סיפור עם אמירה על דבר או דברים מהותיים מאד לחיים ולנו, לאנשים הפשוטים, בהווה ואולי גם בעתיד (הנציג הבולט של הז'אנר הזה עד עצם ימינו, לדעתי, הוא 2001-אודיסיאה-בחלל של סטנלי קובריק, שכל שרשמת על הסרט הנוכחי היו שאמרו עם צאתו גם על הסרט של קובריק).

 

לסרט הנוכחי ישנם מסרים עמוקים, והוא עוסק בדברים מאד מהותיים לנו, כמו : תקשורת, שפה, בחירה אחת שמשנה את גורלך וחייך ועוד...

 

באשר לתקשורת, אתן דוגמה אחת של כיוון למחשבה - שים לב שתפקידה של ה"מומחית לשפות" הוא לתקשר עם החייזרים, או למצוא דרך להבין מה הם בעצם רוצים (ויש תשובה לכך בסרט, אבל זה עניין די שולי, באופן מפתיע). אלא שמהר מאד מתברר לה שהבעיה האמיתית היא דווקא לנסות ולתקשר עם בני-אדם! הכוונה, כמובן, לאנשי-הצבא והממשל שסובבים אותה - בסביבתה הקרובה והרחוקה - ומצויים בקיבעון מחשבתי כל כך קשה, מלא חששות ומלא פחדים עד כדי כך, שהיא נדרשת לכל מיני דוגמאות (הסיפור עם הקנגורו, למשל), כושר-שכנוע ותכסיסים, רק כדי למנוע מהם להמיט שואה על עצמם ועל כולנו. מתברר כי בסופו של דבר החלק הקשה הוא לא לתקשר עם חייזרים, אלא עם בני-אדם!

 

השפה היא, במהות העניין, החלק המד"בי של הסרט, שכן שפת-החייזרים היא מאד מוזרה ושונה משפת בני-האדם - היא בו-זמנית, ונעדרת זמנים וכיוונים!  הדבר מומחש היטב בכתב המעגלי שלהם (למעגל אין התחלה ואין סוף), והעדר הכיוון המוחלט מומחש גם הוא בדרכים די מבריקות (היפוך כח-המשיכה כשהם עולם לחללית, למשל), לרבות ההברקה בדרך בה נכתב שם בתה של המדענית - HANNAH, שהוא פלינדרום, וניתן לקריאה מהסוף להתחלה ולהיפך (הדבר נקשר גם לעלילה של הסרט, כאשר מתברר הטוויסט). שפת-החייזרים כוללת בתוכה יכולת מאד מהותית לכל המבין אותה, ולא אציין מהי כדי לא לספיילר. אלא שהיא גם ממחישה לנו עד כמה גם השפה שלנו משפיעה על תודעתנו ותפיסת דברים מסויימים בדרכים שונות (זכור לי שדיברנו על כך בעבר, ונתתי את הדוגמה מהספר "חוש השלג של העלמה סמילה", והעובדה שלאיסלנדים יש 26 מושגים שונים, שמתארים מצבים שונים של מה שאנחנו קוראים לו בפשטות "שלג" - ומאז, בכל פעם שיצא לי לראות שלג, אכן התחלתי להבחין בהם, דבר שנעלם מעיני לחלוטין קודם לכן).

 

ובאשר לבחירה של הגיבורה - זהו המסר המרכזי, להבנתי, שהסרט מנסה להעביר :

Spoiler

חיה את החיים, ונסה למצות את רגעי האושר בהם עד תום, גם אם ידוע לך כי העתיד צופן בחובו טרגדיה נוראית ובלתי-נמנעת.

 

כך שלסיכום, אני נאלץ לחלוק על פסיקתכם - זה ממש לא סרט פלצני, ולא במאי פלצני ואין לו כל קשר לפלצנות מכל בחינה שהיא, לדעתי. מדובר בבמאי מוכשר מאד, בסרט עם הברקות לא מעטות, שנרשמות לזכותו - והוא גם מצולם לעילא!

 

ואגב, כל מה שרשמתי הוא רק קצה-הקרחון - אני משוכנע שיש עוד המון רבדים לסרט הזה שניתן לגלות בצפיות חוזרות.

 

אבל אם לא אהבתם, גם זה בסדר. כידוע - על טעם וריח...

[CLIPSE]

דווקא לא, היום השלישי לא נמצא אפילו בטופ 20 אצלי כשמדובר בסרטים אהובים בז'אנר, לזמנו הוא היה נחמד.
אי אפשר לתייג אותי לסגנון מסוים, אני אוהב מה שטוב, וכאן, למרות ההסבר היפה שכתבת, זה לא מצליח לשנות את דעתי.
 
הרעיון נחמד, מודה, אבל עשו את זה כל כך רע, גם הטוויסטים היו זילזול באינטליגנציה (כמו לדוגמא עם המפקד הסיני והמילים האחרונות של אישתו)

אתה יכול להגיד לי שיש מסרים עמוקים, שמדובר בסרט חכם שמעורר מחשבה, אבל אני לא קונה את זה.

יש יותר שאלות מאשר תשובות, אבל זאת לא רק העלילה, זה הכל כחבילה, מהמשחק הלא משכנע, עד לעיצוב החייזרים עצמם.

 

 

 

 

[אבי ד]

קליפס, היה לנו דיון דומה לגבי אקס-מכינה - סרט טוב הוא לא בהכרח כזה שבא לספק מענה, ללמד או לחנך, אלא דווקא כזה שמציף לתודעה שאלות מהותיות שנסתרות מאתנו, שאנחנו בוחרים להתעלם מהן מטעמים של נוחות או אי-נוחות, או כאלה שגורמות לנו להתחבט עם עצמנו ועם הסובב אותנו. למעשה, זה תפקידה של אמנות במיטבה בכלל!

 

כאשר התקשורת עם חייזרים מעולם זר ושונה משלנו לחלוטין אפשרית יותר מתקשורת עם בני-אדם כמונו - זה אומר דברים מאד עמוקים עלינו כבני-אדם!

 

כאשר השפה חותכת את המציאות, מבנה אותה ויוצרת אדוות מובחנות בה - זה אומר דברים מאד מהותיים עלינו, על הפרספציה שלנו ומידת המלאכותיות שבה, כי בלי השפה אין לנו בכלל קיום!

 

כאשר אתה שואל את עצמך - מה הייתי עושה במקומה לו הייתי במצבה, האם הייתי בוחר באותו אופן? האם הייתי בוחר אחרת? ואולי הייתי כבר במצבים כאלה בעבר ואהיה גם בעתיד...

 

כל אלה מביאים אותי להאמין שאכן מדובר באמנות במיטבה. ובאשר למשחק - דווקא הופתעתי מאד מכך שאיימי אדמס לא זכתה במועמדות לאוסקר על תפקידה, כי לטעמי המשחק שלה היה פשוט נפלא! (וכן גם הצוות התומך, למעט ג'רמי ריינר, שנראה שפשוט התפקיד שלו הכתיב הופעה די מינורית).

[RonB]

חנקת אותי קליפס

[CLIPSE]

קליפס, היה לנו דיון דומה לגבי אקס-מכינה - סרט טוב הוא לא בהכרח כזה שבא לספק מענה, ללמד או לחנך, אלא דווקא כזה שמציף לתודעה שאלות מהותיות שנסתרות מאתנו, שאנחנו בוחרים להתעלם מהן מטעמים של נוחות או אי-נוחות, או כאלה שגורמות לנו להתחבט עם עצמנו ועם הסובב אותנו. למעשה, זה תפקידה של אמנות במיטבה בכלל!

 

כאשר התקשורת עם חייזרים מעולם זר ושונה משלנו לחלוטין אפשרית יותר מתקשורת עם בני-אדם כמונו - זה אומר דברים מאד עמוקים עלינו כבני-אדם!

 

כאשר השפה חותכת את המציאות, מבנה אותה ויוצרת אדוות מובחנות בה - זה אומר דברים מאד מהותיים עלינו, על הפרספציה שלנו ומידת המלאכותיות שבה, כי בלי השפה אין לנו בכלל קיום!

 

כאשר אתה שואל את עצמך - מה הייתי עושה במקומה לו הייתי במצבה, האם הייתי בוחר באותו אופן? האם הייתי בוחר אחרת? ואולי הייתי כבר במצבים כאלה בעבר ואהיה גם בעתיד...

 

כל אלה מביאים אותי להאמין שאכן מדובר באמנות במיטבה. ובאשר למשחק - דווקא הופתעתי מאד מכך שאיימי אדמס לא זכתה במועמדות לאוסקר על תפקידה, כי לטעמי המשחק שלה היה פשוט נפלא! (וכן גם הצוות התומך, למעט ג'רמי ריינר, שנראה שפשוט התפקיד שלו הכתיב הופעה די מינורית).

אבי, תמיד אמרתי לך שאתה בחור עמוק :-)

 

האמת שאני לא יודע מה להגיד לך, אתה מנתח את הסרטים שאתה אוהב בצורה פילוסופית.

בשבילי זה לא קולנוע, לי זאת היתה חוויה לא טובה, עניין של טעם כנראה, שורה תחתונה ככה זה תמיד.

 

לפעמים שאתה כל כך עף על סרט, אתה לא רואה את הפגמים ואת החורים שהוא משאיר.

ככה אני חושב שזה במקרה שלך, אהבת את הרעיון ואת השאלות שהוא מעלה, ובחרת להתעלם מהשאר.

 

גם במקרה של אקס מכינה אגב, שאהבתי מאוד עד שהתחיל לזלזל בצופים איפשהו באמצע ולהתחרבש.

[Dolevv]

אגב לצורך הדיון, אני חושב שאודיסאה בחלל זה סרט נורא. הוא לא עומד בכלל במבחן הזמן, וכל בנאדם שרואה אותו עכשיו פשוט נגעל. 

 

ואני ממש ממש ממש ממש אוהב את קובריק. 

[CLIPSE]

חחחחחחחחחח אני זוכר כשראיתי אותו הייתי מדוכא תחת.

[אבי ד]

אגב לצורך הדיון, אני חושב שאודיסאה בחלל זה סרט נורא. הוא לא עומד בכלל במבחן הזמן, וכל בנאדם שרואה אותו עכשיו פשוט נגעל. 

 

ואני ממש ממש ממש ממש אוהב את קובריק. 

דולב, זה לא קשור לקובריק, אלא לסגנון מסויים של סרטים שאינו לטעמכם, וזוכים בפי קליפס בתואר "סרטים פילוסופיים". כל שלושת הסרטים שנדונו כאן אכן "חוטאים", או קרובים לחטוא בשיוך שכזה, ושלושתם פגומים מנקודת מבטכם. אני אכן מוקיר מאד סרטים שנשארים איתי לאחר הצפייה ומעלים בי שאלות ותהיות הרבה מעבר לתחום קיומם.

 

וזה בסדר - מותר לאהוב ומותר גם שלא.

[CLIPSE]

אוהב אותך אח שלי.

אבל גם את סופרמן נגד באטמן ניתחת בצורה כזו, זה מגניב, הלוואי עליי, אני שטחי פצצות חח ;-)

[אבי ד]

אוהב אותך אח שלי.

אבל גם את סופרמן נגד באטמן ניתחת בצורה כזו, זה מגניב, הלוואי עליי, אני שטחי פצצות חח ;-)

קליפס, אני מקווה שאתה לא מאשים אותי בבדיה או באמירות מופרכות, כי אני תמיד מקפיד להביא דוגמאות ולהמחיש את הדברים שאני אומר מתוך הסרט, וכך גם במקרה של בטמן נגד סופרמן.

 

ושמע, כל אחד והקטע שלו - כל מיני אנשים אוהבים לצפות בסרטים מכל מיני סיבות. אני לא חושב שיש סיבה יותר ראויה מאחרת. ואם אתה אוהב צפייה מסויימת, אין בכך כל רע. אולי אתה פשוט אוהב קולנוע אסקפיסטי, שלא דורש ממך דבר מלבד לשבת ולהנות מהתמונות שרצות על המסך. מה לא בסדר בזה?

[CLIPSE]

חס וחלילה, כל מה שאתה אומר זהב, אתה כותב יפה.

מי אני שאגיד משהו רע על זה? ההפך, זה מבורך, זה כל הקטע של חוות דעת, אתה גם מראה לי צדדים שלא חשבתי עליהם.

 

פשוט רואים דברים בצורה שונה, אני לא התחברתי ואתה כן, גם zipc שאני מת עליו אהב מאוד את הסרט, אתה בחברה טובה

[Dolevv]

לא יודע אם התכוונת רק לקליפס או גם אליי, אבל אני ממש לא אוהב לראות רק תמונות על מסך. אם זה היה המקרה הייתי אוהב כל סרט שני בערך. אני ביקורתי לחלוטין ומחפש בקולנוע הרבה מעבר. אין לי בעיה עם סרטים פילוסופים או כאלה שנוגעים במהות החיים וברבדים וכאלה. יש לי בעיה שאנשים מנסים בכוח. ומנסים ליצור דברים, שכביכול אמורים להיות בעלי משמעות נוספת אבל בעצם הם כלום. בעצם הם סתם ניסיון פלצני של במאי לזרוק דברים לא שגרתיים, ולהפיל את כל הצופים בפח שזה משהו עמוק, לגרום להם לחשוב, להגיע לניחושים ומסקנות, ולעשות בשבילו את העבודה כי הוא סתם פוץ. הדוגמא הכי קלאסית היא אותו דניס וילנב והסרט שלו "אויב" שהיה אחד הדברים הכי מחורבנים ומתנשאים שראה הקולנוע. 

[אבי ד]

את "אויב" עדיין לא יצא לי לראות, ואם כל שרשמת תקף לדעתך גם ל"מפגש", אני חולק עלייך מכל וכל, וכל טעמיי פורטו לעיל מתוך הסרט עצמו.

 

והאמירה שלי באשר להעדפה של קולנוע אסקפיסטי היתה כללית, ובניסוח אחר הייתי אומר שכל סוג של צפייה לגיטימית בעיניי - כי כל אחד צופה מתוך עצמו, ואיני מוצא כל פגם במי שלא מעוניין להתעמק מעבר לגבול מסויים. וכל שאני כותב על סרט כזה או אחר הוא בגדר אופצייה נוספת להבנה על סמך דברים שעלו בתודעתי תוך כדי צפייה בסרט. היה ומצאת עניין בדברים, מן הראוי שתצפה פעם נוספת בסרט כאשר אתה מצוייד בתובנות הללו. היה ולא, פשוט דלג לסרט הבא.

 

כפי שציינתי, זה וגם זה לגיטימיים מאד בעיני.

[Dolevv]

ראיתי פעם ראשונה את מיזרי - http://www.imdb.com/title/tt0100157/

 

קאתי בייטס הפחידה לי ת'חיים. סרט מעולה. 

[אבי ד]

Hacksaw Ridge

 

אני שם בצד, לרגע, את דעותיי על מל גיבסון כאדם וכאישיות...! (שלא השתנו)

 

הסרט כולו הוא עשייה של קולנוען ענק בעל הבנה עמוקה מאד של העשייה הקולנועית - הדבר מתבטא בעיקר בצילומים שמכניסים אותך כצופה לתוך הסרט וגורמים לך כמעט להאמין שאתה ממש נוטל חלק בפעילות שמתרחשת על המסך - אולי הכי קרוב שאפשר "להיות שם" מבלי באמת להיות שם. בדומה ללהציל-את-טוראי-ראיין, אולי מסרטי-המלחמה הכי גדולים אי-פעם - גם כאן אין ניסיון להסתיר או להמעיט מערך הזוועות של מוראות המלחמה. להיפך, הצופה כמעט "מושלך" מיד למראות המחרידים של גופות החיילים המרוטשות על כל צעד ושעל בשדה הקרב, ומערבות אותו במה שמתרחש על המסך.

 

משחק מעולה של אנדרו גארפילד כדמות הראשית, וכן משחק מרשים של השחקן שמגלם את אביו (זיהיתי מייד את אייג'נט סמית מהמטריקס, אבל שמו לא עולה לי כרגע בזיכרון) - ומי שהכי הפתיע אותי היה וינס ווהן, ששיחק מצויין את תפקיד הסמל הקשוח! בהחלט לא מהתפקידים בהם אנו רגילים לראות אותו.

 

וצר לי, אף כי מדובר בשני סרטים שונים מאד, גם בהשוואה מבחינת רמת-הביצוע הטכנית (שמצויה בשיא לכל אורך הסרט!) אף אחד לא יצליח לשכנע אותי שלה-לה-לנד ראוי יותר לאוסקר מהסרט הזה!

 

90/100

[CLIPSE]

אם ראית אותו באיכות הקיימת, אני כועס עליך.

[אבי ד]

אם ראית אותו באיכות הקיימת, אני כועס עליך.

אל דאגה, יהיו עוד לא מעט צפיות בעתיד גם באיכות טובה בהרבה. בכל מקרה, האיכות ממש לא פגמה בהנאה שלי מהסרט (אם כי HD תמיד עדיף, מן הסתם).