שמונת השנואים - בהחלט סרט "טרינטינואי", דיאלוגים טובים, עלילה מעולה, משחק טוב ברוב המקרים. מלבד מייקל מדסן ששיחק כמו פיטה בלי חומוס, וטים רות' שכמובן שהוא שיחק טוב, רק שהדמות שלו שייכת למישהו אחר, ומי שראה את הסרט יבין. הסרט היה בהחלט ארוך מדיי וללא צורך, טרנטינו יכל לקצר אותו בשעה לפחות, היו 3 פעמים שהסתכלתי בשעון במהלך הסרט וזה לא סימן טוב, ובגדול הייתי אומר שהסרט התחיל באמת אחרי שעה בערך. הצילום היה אדיר, וסה"כ זה סרט ששווה צפיה, ושווה קולנוע, למרות שהוא לא הכי טוב של טרנטינו והוא נלחם אי שם בתחתית הסרטים שלו, אבל עדיין זה סרט של טרנטינו וגם אם הבן אדם היה מחרבן סרט מהתחת עדיין הוא היה יותר טוב ומיוחד מרוב הסרטים היום.
דדפול - לא שאני מכיר את הדמות יותר מדיי, אבל לדעתי הם עשו עבודה מושלמת. הסרט היה מצחיק, מהנה, שנון ובדיוק האווירה שהיינו מצפים מסרט של דדפול. אין לי משהו רע להגיד על הסרט. לדעתי אחד מסרטי הגיבורי על הכי טובים שיצאו, ובעיקר בזכות הדמות האדירה של דדפול שהצליחו לעשות אותה מאוד קרובה למקור (לפחות ממה שקראתי). שווה צפיה....מקווה שיעשו לזה עוד איזה 2-3 סרטים
אגב, המלצה: אל תלכו לסרט שלקראת סוף ההקרנה שלו בבתי הקולנוע, בשמונת השנואים היינו באולם קטן ומעפן, שגם לפני 15 שנים היה מבייש בן אדם ללכת ולראות שם, זה היה פשוט בזיון. זה לעומת דדפול שהיה באולם ראשי והייתה חווית צפיה. בשמונת השנואים העדפתי לראות בבית במערכת קולנוע ביתית שלי, הסאונד היה זוועה, התמונה הייתה ממוקמת גבוה מדיי ושלא נדבר על הכסאות, בקיצור מי שבנה את האולם הזה אמא שלו זונה.