יש הבדל גדול בין להבין את המצוקה הנפשית שהובילה אותה להחלטה להתאבד לבין זה שאני חושב שהתאבדות זה דבר לגיטימי.
ג'ק לא היחיד שעבר הלם תרבותי. ג'וי עברה הלם תרבותי לא פחות קטן ממנו.
ג'ק היה כל העולם שלה. הוא נתן לה משמעות לחיים. באחד המונולוגים של ג'ק מוקדם יותר בסרט הוא מספר שלפני שהוא הגיע לעולם, היא כל הזמן היתה בוכה.
כאשר היא יצאה מהחדר, היא גילתה שההורים שלה התגרשו, אבא שלה גר רחוק מאד ולא מוכן לקבל את הבן שלה, היא הפכה לאייטם תקשורתי ואין לה פרטיות, כל החברות שלה המשיכו הלאה בחיים ועוד. העולם התקדם הלאה והיא כבר לא ממש חלק ממנו.
לדעתי, אחד המשברים הגדולים שלה היה ההבנה שכבר ג'ק יכול להסתדר בלעדיה, יש לו סבתא שדואגת לו.
ושוב, הקש ששבר את גב הגמל היה הריאיון עם העיתונאית. מיד לאחר הריאיון רואים את ג'וי יושבת ושקועה בדיכאון - זו היתה הסצנה שקדמה לניסיון ההתאבדות שלה.
אני מניח שבספר זה בא טוב יותר לידי ביטוי מאשר בסרט באורך של שעתיים.
בכל אופן, מבחינתי, ניסיון ההתאבדות לא היה אירוע לגמרי בלתי-צפוי.
אבל זכותך המלאה לחשוב אחרת.