לטעמי, הסצינה של דאני הרבה יותר אדירה בספר, מפתיעה, לא צפויה בכלל.
להבדיל מהסדרה, שחברים שלי אמרו בטח יבוא דרקון להציל אותה, מבלי לדעת כלום על הספרים.
הסצינה הכי עוצמתית בפרק ושכאב לי עליה בטירוף - ההקרבה של שירין.
(מה שלא קרה בספר, אבל גורג' מרטין אמר ליוצרים שזה יקרה בספר הבא, במתכונת אחרת, כי סטאניס של הספר בדרך לווינטרפל, אבל שירין, אימא שלה, ומליסנדרה נמצאות בקאסל בלאק)
ככה שזאת היתה הפתעה בשבילי, אמרתי לעצמי, למה לעזאזל?! למה?! יבני זונות, היא כל כך חמודה
איך יגיב לזה דאבוס? שהוא אחת הדמויות האהובות עליי, מעניין מאוד, כי הוא אהב אותה מאוד, אין סיכוי שהוא היה נותן לזה לקרות, וזו הסיבה שסטאניס רצה אותו רחוק.
בכל אופן, תראו את ה-Inside the Episode של הפרק, בדקה 1:35, הם מאשרים שג'ורג' מרטין סיפר להם על שירין.
ככה שאני מאמין שכל מה שקורה עם המהלכים הלבנים גם מבוסס על דברים שהוא סיפר להם, ולא סתם המצאות, שאנחנו קוראי הספרים אין מושג לגביהם:
מה שלי הציק בסצנה של דאני, היה הבריחה שלה בסוף הפרק.
בסדרה היא עלתה על הדרקון ופשוט התעופפה מרצונה תוך שהיא מפקירה את חבריה בזירה. זה נוגד לחלוטין את האופי שלה.
גם לא ברור לי איך כל כך הרבה בני הרפיה הסתננו לזירה.
בספר, דרוגו השתולל בזירה ושרף למוות חפים מפשע. דאני ניסתה להרגיע אותו ולשחרר את החניתות שזרקו עליו, והוא סוג של חטף אותה על גבו, לא מרצונה.
חוץ מזה, הסצינה הייתה מאוד מושקעת. רק ממש חבל לי שבסדרה מוותרים על כל טיפת היגיון בעלילה המופתית של מרטין לטובת עוד רגע של דרמה.
מסכים אחי, בגלל זה לא התלהבתי כל כך מהסצינה, דמיינתי את זה קצת אחרת.
מיליון בני הרפיה ברגע אחד, מאיפה הם הוציאו את המסכות? מהחור של התחת? מה לעזאזל?! חח ;-)
