43 תגובות לנושא זה

[Private]

נרצה או לא-נרצה נאמין או לא-נאמין

נאהב או לא-נאהב ניכפור או לא-ניכפור

אלוהים קיים וזאת עובדה

 

ואיפה מצויין שזאת עובדה בדיוק? אני חייב לדעת...

[ZIPC]

נרצה או לא-נרצה נאמין או לא-נאמין

נאהב או לא-נאהב ניכפור או לא-ניכפור

אלוהים קיים וזאת עובדה

אני לא בטוח מה הטעות היותר גדולה בתגובה הזאת, ה"אלוהים קיים" או המילה "ניכפור".

[Murdock]

חח.. אין אלוהים, נודר!

[אבי ד]

מצטרף לשאלה - איזו עובדה מצביעה על קיומו הודאי של אלוהים? נא פרט, הסבר ונמק. ולפני כל זה, נא הצג את העובדה עצמה.

[Asailow]

הוויכוח הזה כל כך מטומטם, כי אין שום דרך להוכיח את קיומו של אלוהים או את אי קיומו, הכול עניין של אמונה.

[Sparkles]

הוויכוח הזה כל כך מטומטם, כי אין שום דרך להוכיח את קיומו של אלוהים או את אי קיומו, הכול עניין של אמונה.

 

זה נכון, אך אפשר להפריך די בקלות כמעט כל "עובדה" שמופיעה בתנ"ך/הברית החדשה/קוראן בקלות באמצעות המדע.

[אבי ד]

 

הוויכוח הזה כל כך מטומטם, כי אין שום דרך להוכיח את קיומו של אלוהים או את אי קיומו, הכול עניין של אמונה.

 

זה נכון, אך אפשר להפריך די בקלות כמעט כל "עובדה" שמופיעה בתנ"ך/הברית החדשה/קוראן בקלות באמצעות המדע.

 

גם אם ניתן היה להפריך חלק ניכר מכל "עובדה" בכל ספרי הקודש בכל הדתות, זה עדיין לא מוכיח שישות אלוהית איננה קיימת. ואם באמונה עסקינן - הרי שהמדע עצמו מצוי באותה סירה, ביסודו, כי גם הוא מתבסס על אמונה, ממש בדומה לדת. ולא זאת בלבד, אלא אנשי המדע בעצמם מודים כי למעלה מ-95% מהיקום מורכב ממה שמכונה בפיהם "חומר אפל" ו"אנרגיה אפלה" - ואין להם שמץ של מושג, מלבד השערות לאינסוף, באשר לתכולתם, תכונותיהם ומהותם של השניים.

[eliav1993]

אני לא רוצה להכנס לדיון האינסופי והמיותר של יש/אין אלוהים. אני רוצה לשאול אותך, אברהם, איך אתה מיישר את ההלכה האורתודוקסית (שאני מניח שאתה מכיר אותה היטב) עם המוסר האנושי ההומניסטי?

יש כל כך הרבה אלמנטים בהלכה היהודית שהם פשוט שונאי אדם (כל אדם שהוא לא גבר יהודי אורתודוקסי) שהם פשוט לא הולכים ביחד עם המוסר ה"מערבי", וכל סטייה מההלכה ישר זורקת אותך לזרם הקונסרבטיבי או הרפורמי.

 

מה זה המוסר ההומניסטי? זה משהו שמשתנה לאורך תקופה. לאורך ההיסטוריה אנשים חשבו שזה מוסרי שהשחורים באפריקה יהיו עבדים שלהם, שלנשים לא תהיה זכות הצבעה או הזכות להיבחר. שמותר לכבוש ארצות אחרות סתם כדי להיות אימפריה.

אולי עוד 100 שנה לא נבין איך אנחנו העזנו לאכול בעלי חיים.

 

הנקודה שלי היא שהמוסר האנושי משתנה, אנחנו לא יכולים להתגאות בהיותנו מוסריים כרגע כי זה לא בהכרח נכון ואין פה אמת מוחלטת, מקווה שהבנתי את הנקודה שלי.

[Sparkles]

 

 

הוויכוח הזה כל כך מטומטם, כי אין שום דרך להוכיח את קיומו של אלוהים או את אי קיומו, הכול עניין של אמונה.

 

זה נכון, אך אפשר להפריך די בקלות כמעט כל "עובדה" שמופיעה בתנ"ך/הברית החדשה/קוראן בקלות באמצעות המדע.

 

גם אם ניתן היה להפריך חלק ניכר מכל "עובדה" בכל ספרי הקודש בכל הדתות, זה עדיין לא מוכיח שישות אלוהית איננה קיימת. ואם באמונה עסקינן - הרי שהמדע עצמו מצוי באותה סירה, ביסודו, כי גם הוא מתבסס על אמונה, ממש בדומה לדת. ולא זאת בלבד, אלא אנשי המדע בעצמם מודים כי למעלה מ-95% מהיקום מורכב ממה שמכונה בפיהם "חומר אפל" ו"אנרגיה אפלה" - ואין להם שמץ של מושג, מלבד השערות לאינסוף, באשר לתכולתם, תכונותיהם ומהותם של השניים.

 

 

נכון, זה לא מוכיח שאין ישות אלוהית, אבל זה כן מפריך את האמונות השונות למיניהן.

אני אחדד: אני לא טוען שאין ישות עליונה, אלא שאין דת "נכונה". כולן הן לא יותר מפרי יצירותיהם של בני האדם.

 

המדע מתבסס על אמונה? מה?

המדע מתבסס אך ורק על מידע אמפירי. מה שעוד לא ידוע לא מקוטלג כאמונה, אלא בפשטות כמשהו לא ידוע שיש לפעול ולחקור אותו על מנת לגלות/להבין אותו.

[Asailow]

מסכים איתך לגבי החלק הראשון.

 

 

 

 

הוויכוח הזה כל כך מטומטם, כי אין שום דרך להוכיח את קיומו של אלוהים או את אי קיומו, הכול עניין של אמונה.

 

זה נכון, אך אפשר להפריך די בקלות כמעט כל "עובדה" שמופיעה בתנ"ך/הברית החדשה/קוראן בקלות באמצעות המדע.

 

גם אם ניתן היה להפריך חלק ניכר מכל "עובדה" בכל ספרי הקודש בכל הדתות, זה עדיין לא מוכיח שישות אלוהית איננה קיימת. ואם באמונה עסקינן - הרי שהמדע עצמו מצוי באותה סירה, ביסודו, כי גם הוא מתבסס על אמונה, ממש בדומה לדת. ולא זאת בלבד, אלא אנשי המדע בעצמם מודים כי למעלה מ-95% מהיקום מורכב ממה שמכונה בפיהם "חומר אפל" ו"אנרגיה אפלה" - ואין להם שמץ של מושג, מלבד השערות לאינסוף, באשר לתכולתם, תכונותיהם ומהותם של השניים.

 

 

נכון, זה לא מוכיח שאין ישות אלוהית, אבל זה כן מפריך את האמונות השונות למיניהן.

אני אחדד: אני לא טוען שאין ישות עליונה, אלא שאין דת "נכונה". כולן הן לא יותר מפרי יצירותיהם של בני האדם.

 

דת היא אחת הבעיות הכי גדולות של העולם הזה, לדעתי.

[אבי ד]

 

 

 

הוויכוח הזה כל כך מטומטם, כי אין שום דרך להוכיח את קיומו של אלוהים או את אי קיומו, הכול עניין של אמונה.

 

זה נכון, אך אפשר להפריך די בקלות כמעט כל "עובדה" שמופיעה בתנ"ך/הברית החדשה/קוראן בקלות באמצעות המדע.

 

גם אם ניתן היה להפריך חלק ניכר מכל "עובדה" בכל ספרי הקודש בכל הדתות, זה עדיין לא מוכיח שישות אלוהית איננה קיימת. ואם באמונה עסקינן - הרי שהמדע עצמו מצוי באותה סירה, ביסודו, כי גם הוא מתבסס על אמונה, ממש בדומה לדת. ולא זאת בלבד, אלא אנשי המדע בעצמם מודים כי למעלה מ-95% מהיקום מורכב ממה שמכונה בפיהם "חומר אפל" ו"אנרגיה אפלה" - ואין להם שמץ של מושג, מלבד השערות לאינסוף, באשר לתכולתם, תכונותיהם ומהותם של השניים.

 

 

נכון, זה לא מוכיח שאין ישות אלוהית, אבל זה כן מפריך את האמונות השונות למיניהן.

אני אחדד: אני לא טוען שאין ישות עליונה, אלא שאין דת "נכונה". כולן הן לא יותר מפרי יצירותיהם של בני האדם.

 

המדע מתבסס על אמונה? מה?

המדע מתבסס אך ורק על מידע אמפירי. מה שעוד לא ידוע לא מקוטלג כאמונה, אלא בפשטות כמשהו לא ידוע שיש לפעול ולחקור אותו על מנת לגלות/להבין אותו.

 

המדע מתבסס אך ורק על מידע אמפירי. מה שעוד לא ידוע לא מקוטלג כאמונה, אלא בפשטות כמשהו לא ידוע שיש לפעול ולחקור אותו על מנת לגלות/להבין אותו.

 

אתה ממש טועה, אבל זו טעות די נפוצה. היה כבר דיון על זה בפורום השכן :

 

http://www.extremesu...showtopic=27590

[Sparkles]

לא מסכים.
תוכל להסביר על איזו אמונה בדיוק נשען המדע?

[אבי ד]

לא מסכים.
תוכל להסביר על איזו אמונה בדיוק נשען המדע?

שהאקסיומות אכן נכונות.

כיוון שאין אפשרות עקרונית להוכיח את אמיתותן חייבים להאמין שהן נכונות, אחרת אין כל אפשרות להמשיך הלאה. כל המתמטיקה נשענת על האקסיומות הללו, וקורט גדל גם ניסח את משפטי אי-השלמות במערכות אקסיומטיות שכאלה. (חשוב לציין שרוב תחומי המדע, או באופן כזה או אחר ניתן לומר אף כולם, נשענים על חישובים מתמטיים.); וכן גם בפיזיקה, ששם הדיוק במדידה של החלקיקים האלמנטריים אינו ניתן להשגה בשל עקרון אי-הוודאות שניסח הייזנברג.

למעשה, בעולם הקוונטי שליטים חוקי ההסתברות, שנותנים לך רק תוצאות מקורבות, וטווחים במקום מיקומים.

[עדי-בלי-בצל]

עם זאת, יש את היסוד הכי בסיסי במדע, שעל פיו כל תזה יכולה וראוייה להתבטל בזכות הוכחה לשלילתה באמצעות אנטי-תזה.

אם העקרון הזה היה מופעל כלפי הדת, מן הסתם לא היה לה זכות קיום. הדת ביסודה נשענת על אמונה עיוורת, ולא על תביעה להוכחה כלשהי, בטח ובטח היא לא מעמידה את הזכות לערער על היסודות שלה, אלא תובעת להתייחס אליהן כאקסיומה.

[אבי ד]

עם זאת, יש את היסוד הכי בסיסי במדע, שעל פיו כל תזה יכולה וראוייה להתבטל בזכות הוכחה לשלילתה באמצעות אנטי-תזה.

אם העקרון הזה היה מופעל כלפי הדת, מן הסתם לא היה לה זכות קיום. הדת ביסודה נשענת על אמונה עיוורת, ולא על תביעה להוכחה כלשהי, בטח ובטח היא לא מעמידה את הזכות לערער על היסודות שלה, אלא תובעת להתייחס אליהן כאקסיומה.

עם זאת, יש את היסוד הכי בסיסי במדע, שעל פיו כל תזה יכולה וראוייה להתבטל בזכות הוכחה לשלילתה באמצעות אנטי-תזה.

עדי, כל ההנחות שאתה מעלה כאן אינן נכונות, ואני מתנצל מראש על שאענה לך ב"כותרות" ודוגמאות בלבד, אף כי הדברים מחייבים מענה מעמיק יותר, אלא שאיני רוצה להלאות. ואם בכל זאת התשובה תצא ארכנית במידת מה, גם לכך אני מצרף התנצלות.

 

נתייחס לטענה הראשונה שלך (בציטוט שלעיל) - תאורטית זה אמור להיות נכון, בפועל לא ממש (ובעצם, ממש לא). היה היסטוריון ופילוסוף של המדע בשם תומס קון שחקר את הדברים ופרסם ספר מאד מהפכני ומשפיע בשם "המבנה של מהפכות מדעיות", ובו הוא מראה כיצד קהילות מדעיות מגלות דימיון לא רק מפתיע אלא מדהים ממש לקהילות דתיות, כאשר הן מחזיקות בפרדיגמה מדעית שנתפסת כנכונה ואמיתית בעיניהן באדיקות דתית ממש! (כולל חיסול מתנגדים בכל דרך אפשרית מלבד פיזית, אף כי גם זה אפשר שקרה. את גרגור קנטור , למשל, תקפו ללא-רחם ונידו על דעותיו בתחום חקר האינסוף עד שהלה פשוט איבד את שפיות דעתו וסיים את חייו במוסד לחולי-נפש. בדיעבד, התברר שהוא צדק).

 

קיימת דוגמה ממש אבסורדית לכך מתחום האסטרונומיה - במשך מאות בשנים החזיקו אנשי-המדע בתאוריה הגאוצנטרית של תלמי (לפיה כדור-הארץ ניצב במרכז היקום ושאר גרמי-השמיים חגים סביבו) כאמת מדעית שאין לערער אחריה. אלא שאז הציג קופרניקוס את המודל ההליוצנטרי שלו, והראה שתנועת הכוכבים הנצפים פשוטה, נכונה וברורה יותר להסבר אם מציבים דווקא את השמש במרכז (מה שפתר ותיקן באופן מאד אלגנטי גם מספר אי-סדירויות במערכת לפי התפיסה הנגדית - הגאוצנטרית).

 

מה לדעתך קרה? האם האנטיתזה אכן תפסה את מקומה של התיזה שהופרכה? לא ולא! הדור-המדעי שהורגל להאמין באמיתותה של התאוריה התלמאית המשיך להחזיק בה עד יום מותו! התפיסה הוחלפה רק כאשר קם דור חדש של מדענים שאימץ אותה לחיקו וכל האחרים התמעטו ו/או התפגרו.

 

תאמר אולי שמדובר כנראה במדענים מיושנים ולא מבריקים במיוחד, אלא שאותו הדבר בדיוק קרה גם עם אינשטיין עצמו - שמוסכם על כולם שהוא מגדולי המדענים בכל הדורות, אם לא הגדול שבהם!

 

חרף כל הניסויים שבחנו את אמיתות הניבויים של תורת-הקוונטים (או מכניקת הקוונטים בשמה היותר מדוייק), והעידו על נכונותה ואמיתותה שוב ושוב (למעשה, עד היום, לאחר יותר ממאה שנים מהתגלותה, ולאחר שנערכו מאות אם לא אלפי ניסויים בתחום, טרם נעשה ניסוי שתוצאותיו סתרו ולו גם ניבוי אחד שלה) - הוא דחה אותה מכל וכל ואף תבע כי לא תכלל כלל בתחום ותחשב למדע.

 

מדוע?

 

כי תורת הקוונטים מפרה את התכונות הבסיסיות (שמכונות גם קלאסיות) של תאוריה מדעית בפרט ושל המציאות המוכרת לנו בכלל, ומקרבות את המדע כמעט ל"מיסטיקה"!

 

אסתפק בציון 2 דוגמאות חשובות בלבד (אם כי יש נוספות) :

 

קיימת התכונה הקלאסית שמכונה "אובייקטיביות", שהיא פועל-יוצא של ההנחה שהמדע שואף (ואף מסוגל) לתאר את המציאות באופן אובייקטיבי וכפי שהיא "באמת". לפיכך, קיים בהכרח תיאור "אמיתי" ו"אובייקטיבי" של כל חלקיק או גורם בכל מערכת פיזיקלית, בלי כל תלות בשום גורם אחר. נכון? ובכן, לפי תורת-הקוונטים - לא נכון!

 

אם נבחן את האלקטרון, למשל, וננסה לקבוע האם הוא חלקיק או גל (עניין מאד מהותי להגדרת כל חלקיק יסוד!) נמצא שהתשובה לכך תלויה בניסוי שנבצע - הווה אומר, אם נבדוק את התכונות הגליות של האלקטרון נמצא שהוא גל. ואם נבצע ניסוי אחר שבודק האם לאלקטרון תכונות של חלקיק, נמצא שהתשובה היא שהוא אכן חלקיק. אלא ששתי התשובות הללו פשוט אינן מתיישבות זו עם זו לפי הפיזיקה הקלאסית, ויתרה מזו, התשובה עצמה תלויה למעשה בנסיין ובניסוי! (כלומר, אפשר להשליך את האובייקטיביות לפח...) אגב, הניסוי הזה בוצע בפועל (בהרבה וריאציות), והוא מהמפורסמים בעולם המדע ומכונה: "ניסוי שני החרכים".

 

למה הדבר דומה? נניח שגילינו איזה יצור חדש ואנחנו מבקשים לקבוע האם מדובר בזכר או נקבה (עניין די מהותי, ודאי תסכים). אם נבחן את התכונות הזכריות של אותו יצור נקבע שהוא זכר. ואם נבחן את התכונות הנקביות שלו נגלה שהוא נקבה.

 

כלומר, אם נחזור לעניינו, לא זו בלבד שאין אפשרות להגיע לתיאור "אמיתי", יחיד ומדוייק של האלקטרון, אלא התשובה גם תלויה בנסיין עצמו! (אגב, בדרכו המאד שנונה, כשנשאל על כך, ענה אינשטיין : "האם באמת אתה מאמין שהירח אינו קיים כשאינך מתבונן בו?")

 

תכונת הסיבתיות - לפי הפיזיקה הקלאסית אם אירוע כלשהו קרה בפועל, הדבר ארע בשל איזו סיבה פיזיקלית שקדמה לו. לפי תורת-הקוונטים אין כל הכרח בכך, ואפשר שהדבר ארע באקראי ובלי כל קשר לכל גורם אחר, כמו מועד ההתפרקות הרדיואקטיבית של אטום, למשל. (מה שגרר אמירה מפורסמת אחרת של אינשטיין: "איני יכול להאמין שהאל משחק בקוביה."). תכונה זו סותרת במובהק את אמונתו של אינשטיין בדטרמיניזם המדעי.

 

אגב, כהמחשה נוספת לעד כמה המדע הוא עניין של אמונה, ועד כמה האמונה הזאת משפיעה על כל מדען, אציג שוב את אינשטיין - שהאמין שהיקום הוא סטטי וקבוע. אלא שלפי חישוביו שלו למשוואת השדה המקורית שהתבססה על תורת-היחסות עצמה, מתקבל יקום שקורס לתוך עצמו, ובכל מקרה אינו יכול להיות סטטי בשום מצב. אז כדי להתאים את המשוואה לאמונתו ביקום סטטי הוא הכניס לתוכה את "הקבוע הקוסמולוגי" (שבהמשך כינה "הטעות הכי גדולה שלי"), שהיטה את התוצאה במידה המתאימה כדי שאכן יתקבל יקום סטטי. רק כאשר אדווין האבל ("אבי" תאורית המפץ-הגדול) הראה לו בפועל, דרך מצפה הכוכבים שלו שהיקום, למעשה, מתפשט ואינו סטטי, רק אז הסכים אינשטיין לזנוח את הרעיון.

 

משנות העשרים ועד יום מותו (1955) ניסה אינשטיין, ללא הצלחה, להפריך את תורת הקוונטים.

 

אולי תגיד שאינשטיין פשוט טעה, והמדענים המודרניים כבר מאמצים את האנטיתזה לפיזיקה הקלאסית שהיא תורת-הקוונטים, אולם גם זה אינו נכון, שכן עד לא מזמן הוקינג עצמו (ורבים נוספים) החזיק באותה דעה ממש כמו אינשטיין, וניסה אף הוא להגיע לתאוריה אחת גדולה של שדה-מאוחד (הוא נסוג מכך לפני מספר שנים).

 

הדת ביסודה נשענת על אמונה עיוורת, ולא על תביעה להוכחה כלשהי, בטח ובטח היא לא מעמידה את הזכות לערער על היסודות שלה, אלא תובעת להתייחס אליהן כאקסיומה.

הפעם בקצרה...

 

מה פירוש אמונה-עיוורת? שהם לא רואים דברים שאתה רואה, או שהם מבינים אחרת ממך בשל תפיסת-עולם שונה משלך?

 

מרצה לתורת-המספרים (מנדבכי היסוד של כל תחומי המתמטיקה) אמר לי פעם שכדי להתחיל ללמוד מתמטיקה עלי לקבל תחילה את נכונות הטענה שאחד ועוד אחד שווה שתיים. אחרת, אי אפשר להמשיך.

 

רב שבא להרצות אצלנו פעם אמר לי שכדי להגיע ליסוד האמונה עלי לקבל תחילה את נכונות הטענה שאלוהים קיים, אחרת אין טעם להמשיך.

 

לפי הבנתי, מה ששניהם אומרים לי בעצם זה שאין אפשרות "לערער על היסודות שלהם". אז האם אתה מוכן לומר לי מה בעצם ההבדל ביניהם ובתחומים המיוצגים על ידם?

[lamers]

קטונתי מלהיכנס לויכוחים הפילוסופיים על מדע ודת, אבל למדע יש יתרון ברור - לתיאוריות המדעיות יש ניבויים שאת חלקם לפחות אפשר לבדוק ולהשוות עם המציאות (או לפחות אותם אספקטים של המציאות שאנחנו מצליחים למדוד).

זה ההבדל העיקרי בין מדע ולדברים שאינם מדע. חוץ מזה, כל הטכנולוגיה שלנו מתבססת על תיאוריות מדעיות והניבויים שלהן. לעניות דעתי זה אומר משהו חשוב ומהותי.

[אבי ד]

להבנתי, בכל האמור בתועלת לאנושות ולרוח-האדם, הדת והמדע אינם סותרים או שוללים זה את זה, כי אם משלימים זה את זה. והתועלת עולה על הנזק מכל אחד מהם, אם נשכיל כחברה אנושית מתקדמת ומודעת-לעצמה להוציא את הטוב והמיטב משניהם.

 

אכן ניתן לנצל, ואף מנצלים את הדת כדי להשיג מטרות אינטרסנטיות שרחוקות ואף נוגדות את רוח-הדת וכוונותיה. אולם גם את המדע ניתן לנצל למטרות זרות שכאלה, ואף היו רבים שעשו כן, וישנם ועוד יהיו כאלה שיעשו כן גם בעתיד. אך אין להאשים בכך את הדת או המדע, יש להלחם במימוש הפוטנציאל שיש בו ניצול לרעה באמצעות חינוך, מוסר-אנושי, פיקוח, חוקים-כללים-תקנות מתאימים, וטיפול בתופעות החברתיות שמצמיחות קנאות וחוסר-סובלנות חברתית ודתית או מאפשרות הטיית משאבים לפיתוח מדעי שיש בו פוטנציאל של נזק מהותי לסביבה, לטבע, לאנושות כולה או לחלקים מכל אחד מאלה.

 

וכפי שציינתי, גם הדת וגם המדע מהוות מסגרת של חשיבה, אמונה ופעולה, שניתן לנצלה לטובת האדם והאנושות בכללה, או לרעתה - והשימוש שיעשה אינו תלוי בדת או במדע, אלא רק בנו, בבני האדם.

[obeh]

ממש חבל שהנושא נזנח, ממש כייף לקרוא את התגובות של אבי.

בגדול אני מחזיק בדעה מאוד דומה לשלו.

אין לי שום בעיה להודות שלדעתי קיימת וריאציה כלשהי של יוצר, אך לא כאחד מכוון אלא כאחד שיצר והניח לדברים להתממש באופן עצמאי.

אם נסתכל שניה באופן אובייקטיבי על המציאות הפשוטה, ניראה שקיימים דברים שפשוט קיימים ולא ניתן להמציא להם פתרון מתקבל על הדעת.

מצדו השני של המתרס ניראה שקיימות סתירות פנימיות כאשר מנסים להכניס יוצר אקטיבי

[RuinSain]

יש אלוהים.

 

נ.ב

כן, משעמם לי נורא וראיתי את האשכול הזה ותמיד רציתי להגיב כאן.

[lamers]

לדעתי האמונה באלוהים היא עניין של מבנה אישיות. יש אנשים שצריכים את זה, ויש אנשים שלא צריכים את זה.

תגידו זה גם עניין של חינוך - כמובן, אבל אנשים מאבדים אמונה שספגו בילדות או מוצאים אמונה שלא קיבלו

מאימא ואבא - בגלל האישיות שלהם. זה לאו דווקא קשור בניסיון החיים - הרי אותו מאורע אדם אחד יפרש

כהוכחה לאי קיום האל, ואדם ב' יפרש כהוכחה לקיומו...

 

בקיצור, יש אנשים שזקוקים לאיזה אבא גדול בשמים, או לפחות לאיזושהי תבונה עליונה שדואגת לאיזה סוג של

צדק קוסמי. קשה להם עם הרעיון ש"השמיים ריקים" - שהם נמצאים בעולם הזה עקב אין ספור צירופי מקרים,

והיחידים שיכולים להכניס תוכן ומשמעות בחייהם הם הם עצמם... מצד שני, יש אנשים שחיים היטב עם הידיעה

הזאת, והם פשוט לא מרגישים צורך להאמין באלוהים. שימו לב שגם מי שמסיבות רציונליות חושב שאין 

אלוהים, אם יש לו את מבנה האישיות המתאים, בשעת צרה או מצוקה אולי יפנה לאלוהים שהוא אינו מאמין בו...